אורתודונטיה היא אחת מבין 9 התמחויות ברפואת שיניים העוסקת ביישור שיניים ולסת. מקור השם אורתודונטיה הוא בשפה היוונית, כאשר “אורתוס” פירושו ישר ו-“דונטוס” פירושו שיניים. בניגוד לדעה הרווחת, אין מדובר רק בצורך האנושי והלגיטימי להיות בעל חיוך יפה. למערכת שיניים ישרות, יש חשיבות רבה, הרבה מעבר להיבט האסתטי - לדוגמה: סגר פה לקוי, המתרחש כאשר הפה והלסת אינם נסגרים בהתאמה האחד מעל השני, גורם למנשך לא מדויק. עניין זה מקשה על תפקוד הפה מבחינת אכילה ואף יוצר בשיניים שחיקה מוגברת.

שיניים שאינן אחידות וישרות עשויות גם להקשות על הצחצוח ושמירה על הניקיון, מה שעלול להוביל לריקבון, חורים בשן ומחלות חניכיים. לפיכך, למערכת מיושרת (פה, לסת ושיניים) חשיבות גם לשיפור בריאות השיניים והחניכיים בטווח הארוך.

מנשך לקוי

יש מקרים בהם הלסת העליונה והלסת התחתונה אינן בגודל אחיד: כאשר הלסת התחתונה קטנה יותר, מצב זה נקרא מנשך יתר כיוון שהלסת העליונה נמצאת בפער מעל הלסת התחתונה בזמן סגירת הפה. כאשר המצב הוא הפוך, כלומר הלסת התחתונה גדולה יותר מהלסת העליונה זהו מצב הנקרא תת מנשך.

המנשך יכול להיות לא תקין גם כאשר הלסתות שוות בגודלן: למשל, אם יש בהן שיניים לא ישרות ו/או שיניים שאינן בקו אחיד. כל אי הסדרים האלו נקראים מנשך לקוי (או מנשך רע), מהמונח הרפואי - Malocclusion.

מחלות שיניים, איבוד מוקדם של שיני חלב או שיניים קבועות, סוגים מסוימים של מחלות רפואיות, תאונה או מנהג בעייתי כמו מציצת אצבע, עלולים גם הם לגרום לתופעה של מנשך לקוי. ליקוי במנשך מהווה בעיה כבדת משקל, מכיוון שהוא גורם להפרעות בלעיסה - פעולה יום יומית שמבוצעת בשכיחות גבוהה.

מתי מומלץ לפנות לאורתודנט?

רופא שיניים העוסק באורתודונטיה נקרא אורתודנט (או אורטודנט). לרשותו, מגוון נרחב ביותר של מתקני יישור, כגון: רסן, פלטות גשר ועוד. בחירת המתקן המתאים הנה בגדר כל מקרה לגופו (על פי הצורך, ובהתאם לגיל המטופל ושיקול דעתו של האורתודנט). כאשר יש קשיים בתפקוד הפונקציונלי של הפה כלומר באכילה ודיבור, או כאשר סובלים מליקויי מנשך / חוסר סימטריה / שחיקת שיניים / שיניים עקומות עקב צפיפות יתר / רווחים גדולים מדי בין השיניים – וגם כמובן כאשר מעוניינים לשפר את מראה החיוך (אסתטיקה), מומלץ להתייעץ עם רופא שיניים מומחה לאורתודונטיה (אורטודנט).

מתי מתחילים?

לאורך תקופת הילדות, שיני החלב נופלות אחת לאחר השנייה ומוחלפות בשיניים קבועות. שן קבועה תצמח ישר רק כאשר זווית הצמיחה נכונה, המרווח הוא נכון וגם הצמיחה היא במיקום הנכון. שיניים קבועות עשויות לצמוח עקום, לבלוט ואף להיות מסובבות או שלא במקומן. כל רופא שיניים יכול להבחין בשיניים שאינן ישרות כאשר השיניים הקבועות מתחילות לבקוע.

כבר בגיל צעיר (החל מגיל 7) האורטודנט עשוי להמליץ על טיפול חיצוני שמשמעותו הרכבת מתקן שישפיע על גדילת הפנים ויעזור לשיניים לגדול בצורה טובה יותר ובנוסף כדי למנוע בעיות חמורות יותר בהתפתחות, אולם ברוב המקרים נהוג להתחיל בטיפול אורתודונטי רק בגילאי 12-13 ובתנאי שהשיניים הקבועות בקעו והתפתחו לגמרי. בכל אופן, גם אם לא אבחנו אתכם בזמן, תמיד ניתן ליישר שיניים בגיל מבוגר יותר, זה רק לוקח יותר זמן…

טרום טיפול

לפני שמרכיבים למטופל מתקן כלשהו ליישור שיניים, האורתודנט צריך תחילה לאבחן את הבעיה. לרשות האורתודנט מספר שיטות אבחון שונות שכוללות צילומים מסוגים שונים (כגון צילום רנטגן), נטילת מטבע שיניים ומדגמי שיניים. צילום הרנטגן יספק לרופא מידע מדויק על מקום השן ואם ישנן עדיין שיניים שטרם בקעו מהחניכיים.

צילום פנורמי ב- 360 מעלות מסביב לראש ייתכן ויילקח גם הוא, באמצעות צילום שכזה ניתן לראות את היחס שבין השיניים ללסתות ואת הלסתות לגולגולת. האורתודונט ישתמש גם בתמונות רגילות של פני המטופל כדי להבין טוב יותר את הפרופורציות. לבסוף הרופא ייקח גם מטבע של שיניי המטופל על ידי נשיכה בתוך מגשים של חומר רך שלאחר מכן ייצרו ממנו מדגם מדויק של השיניים.

לאחר האבחון

רק לאחר אבחון מדויק, האורתודונט יוכל להחליט על הטיפול הנכון והמתאים ביותר. יהיו מקרים שבהם תזדקקו רק לגשר נשלף של מקבעים (רטנציה) ועד למקרים קשים, אם כי נדירים, שבהם יהיה צורך בניתוח. ברוב המקרים הטיפול המוצע יכלול גשר ליישור שיניים. גשר ליישור שיניים, עושה שני דברים חשובים ביותר, הוא נשאר במקומו למשך זמן רב, והוא מפעיל כוח קבוע ומתמשך. זהו שילוב שמאפשר לגשר לשנות את מצב השיניים בהצלחה בהדרגה, עם וויסותים קלים שמבוצעים במשך כל תקופת היישור.

סוגי גשרים אורתודונטים בולטים

האורטודנט יכול להתאים למטופל סוגי גשרים שונים, חלקם עשוי ממתכת קלה שנעה מסביב לכל שן, או כאלו שמודבקים לחלק החיצוני של משטחי השיניים בעזרת דבק מיוחד. ניתן להרכיב כמובן גם גשר שקוף וכן גם גשר מקרמיקה בגלל שצבעו כצבע השן. יהיו מטופלים שירכיבו להם “מיני גשר” חדש שהוא קטן הרבה יותר, או גשר בלתי נראה שמורכב בחלק הפנימי של השיניים.

בשנים האחרונות התווספה אפשרות טיפול נוספת שאיננה מצריכה גשר. הרופא המטפל משתמש בסדרת מיישרים שקופים ונשלפים (קשתיות) שמכינים לפי אפיונים אישיים ומרכיבים אותם לתקופת זמן של כשבועיים. מיישרים אלו (בעיקר הכוונה למיישרי אינויזליין ושיטת איירוק) מפעילים לחץ על שיניים במצב לקוי ומזיזים אותן בהדרגה למצבן הנכון. פרק הזמן שצריך להרכיב את הקשתיות משתנה בין שיטה לשיטה ובהתאם לבעיה שיש בסגר ובחומרתה. המתקנים ותכנית הטיפול הן פרי יצירת מחשב שמוכן בהתאמה למדגם שנלקח מהשיניים.

משך הטיפול

זמן התיקון של מצב השיניים בממוצע נע בין 6 חודשים עד שנתיים (תלוי בליקוי ובשיטת הטיפול). אם מתקינים לכם גשר מסורתי, דעו כי לאחר תקופת זמן מסוימת וקבועה מראש, הרופא צריך לטפל בצד נוסף בלסת ועליו לוודא שהגשר מפעיל לחץ קבוע ותמידי. כדי להשיג מטרה זו, על המטופל להגיע לביקורים קבועים במרפאת השיניים, בדרך כלל אחת לחודש, שבמהלכם הרופא יהדק חוטים, קפיצים או רצועות גומי לגשר וזאת כדי ליצור יותר מתח ולחץ על השיניים.

יהיו מקרים חריגים בהם האורתודונט יחליט על הפעלת לחץ חיצוני נוסף (מחוץ לפה). במקרים כאלו יתכן כי המטופל ייאלץ להרכיב רסן שיניים עם חוטים המחוברים לתוך הפה ופלסטיק שמחבר את הרסן לראש. יישור שיניים אורך זמן , אך עם שילוב ותזמון נכון של חוטים, קפיצים ורצועות גומי ולפעמים גם רסן, השיניים ינועו לאט ובביטחון למצבם הנכון. באמצעות השיטות החדשות ליישור שיניים וכאשר הליקוי הוא לא משמעותי, ניתן ליישר את השיניים במהירות מרבית (תוך ארבעה עד שישה חודשים), התייעצו על כך עם המומחים שלנו.

הסרת מתקן היישור בתום הטיפול

כאשר היום המיוחל מגיע, הרופא מסיר את הגשר ומנקה את השיניים. לעיתים הוא יצלם ברנטגן (לבדוק את מצב שיני הבינה) וייקח מחדש מטבע של השיניים כדי לבדוק את העבודה שנעשתה. יהיו מקרים בהם הרופא ימליץ על עקירת שיני בינה (שיני הבינה עלולות לגרום לשיניים שיושרו לסטות ממקומן בפה). חלק מאוד חשוב בטיפול הוא הרטנציה, כלומר שמירה על הישורת שהושגה. כאשר השיניים הוסתו בהצלחה ממקומן, הן עדיין אינן יציבות לגמרי והן צריכות להתיישב במקומן הנכון עד לאחר שהעצם, הרקמות והשרירים יתאימו את עצמם לשינוי.

שמירה על שיניים ישרות לאחר יישור שיניים משיגים באמצעות “קיבוע לשיניים” (רטנציה) המכונה בשפה העממית פלטה לשיניים אשר מחזיק אותן במקומן. ישנם מקבעים לשיניים שעשויים מפלסטיק שקוף וחוטי מתכת אשר מכסים את השיניים ואחרים שעשויים מגומי. רוב הקיבועים צריכים לשבת בפה במהלך כל שעות היממה מיד לאחר הסרת הגשר למשך שלושה עד ששת החודשים הראשונים ולאחר מכן רק לשעות הלילה.

יש כאלו שירכיבו את הקיבוע למשך מספר חודשים ואחרים למשך מספר שנים. מכל מקום, מבלי להתייחס לכמה זמן, לקיבוע יש חשיבות עליונה, וללא קיבוע לשיניים, השיניים עשויות לנדוד חזרה למקומן הישן, למצבן העקמומי ולגרום לכל עבודת היישור לרדת לטמיון.