הלבנת שיניים היא הליך ברפואת שיניים אסתטית שתפקידה להקנות למטופל שיניים לבנות יותר. ניתן להבהיר את צבע השיניים אולם השיניים לעולם לא יהיו לבנות בוהקות שכן אין לבן טבעי. לגוון של לבן ״טבעי״ ניתן להגיע רק ע״י ציפויי חרסינה המודבקים על השיניים. כן ניתן להבהיר את השיניים כך שיתקבל חיוך מושלם ולכן ההלבנה היא אחד התהליכים הקוסמטיים המבוקשים ביותר ברפואת שיניים.

הלבנת שיניים מקצועית מבוצעת רק לאחר בדיקה אישית במרפאה, הבוחנת את בריאות הפה והשיניים, ותחת השגחה רפואית תוך שימוש בטכניקות שהעיקריות בהן משלבות ג׳ל הלבנה ומנורה (לייזר / אור כחול / מנורות חזקות אחרות) המקצרת את ההליך לשעה או ע״י סד (מיוצר לפי המנשך של המטופל) אליו מטפטפים את חומר ההלבנה כל יום לפני השינה לפרק זמן של כשבוע.

ההיסטוריה של הלבנת שיניים

כבר בראשית הימים, בן אנוש חיפש להיות נאה בעיני הבריות - בראשית פרק כט׳ פסוק יב׳ ״ חַכְלִילִי עֵינַיִם, מִיָּיִן; וּלְבֶן-שִׁנַּיִם, מֵחָלָב״. נורמות היופי השתנו במשך ההיסטוריה, אבות אבותינו חשקו בניבים גדולים שלטעמם היוו סימנים לכוח ולבריאות החיוניים לכל מאבק. המצרים הקדמונים הציגו שיטות להלבנה עוד לפני שנת 2000 כאשר הלבן בשיניים סימל בריאות, ניקיון וכוח. בסין העתיקה, האלמנות צבעו את שיניהן בשחור כאות ״לוויתור על היופי״.

שבטי המאיה עסקו ברפואת שיניים מתקנת מכוונת אסתטיקה ומטרות דתיות, הצגתן הייתה סמל של מעמד חברתי כאשר את הסתימות בשיניים למשל הם ביצעו עם אבן ירקן. כבר בשנת 1877 ביצעו מחקרים להלבנת שיניים כאשר השתמשו בחומרים כמו פרוקסיד של מימן (מי חמצן) וחומצת כלורידי (מלבין), יחד או לחוד כדי להלבין את פנים השן (לאחר טיפול שורש) או את החלק החיצון של השן. מחקרים אלו נמשכו עד היום כאשר השיטות להלבנת שיניים הפכו ליעילות ובטוחות.

טכניקות הלבנת שיניים

הטכניקות להלבנת שיניים הקיימות והשימושיות כיום הן מיקרו-אברציה (שפשוף מיקרוני), הלבנה במרפאה עם ג׳ל פרוקסיד הידרוגני בין 20% ל- 37% הפועל מיידית בעזרת מקור חום או אור (לייזר, אור כחול וכדומה) המבוצע תוך פרק זמן של שעה, הלבנה תחת השגחה רפואית (שימוש בפרוקסיד קרבמיד בין 10% עד 12%) המבוצעת על ידי המטופל בבית המכונה הלבנת שיניים בשיטת הסדים, הלבנת שיניים עמוקה המבוצעת תוך שילוב בין השיטות למיקסום התוצאה לפי ראות עיני הרופא (לפי עומק הכתם הצבע והגודל) והלבנת שיניים בעזרת תרופות תסבתא עליה תוכלו לקרוא במאמר נפרד.

סוגי הלבנת שיניים

הלבנת שיניים ביתית - זוהי השיטה הפשוטה ביותר וניתן לבצעה בבית על בסיס של משחות שיניים מלבינות ומי שטיפת פה שנוסחו במיוחד כדי להסיר שכבות פרוטאין שסופגות את הכתמים. ישנן שיטות ביתיות אחרות הכוללות ערכות ״עשה זאת בעצמך״ המכילות פרוקסיד בריכוזים נמוכים, הערכות הביתיות מכילות סטריפים, פסים, תבניות סיליקוניות לא מדויקות המוצמדות לשיניים הקדמיות. היתרון הגדול של ההלבנה הביתית הוא מחירה הנמוך אך היא בדרך כלל אינה יעילה לכתמים עמוקים והשימוש בה הוא לכתמים שטחיים.

הלבנת שיניים ביתית תחת השגחה רפואית (סדים) - הלבנה משולבת המבוצעת גם במרפאה וגם בבית. בהלבנה זו יוצר הרופא המטפל סדים או מגשים מיוחדים מסיליקון (לוקח מטבע של השיניים ושולח למעבדת שיניים המייצרת את הסדים) הממולאים ע״י המטופל עצמו בבית בג׳ל פרוקסיד קרבמיד בריכוז של 10% עד 12%. הפעולה נמשכת כשבועיים ונעשית בדרך כלל במשך הלילה. תוצאות ההליך יעילות מאוד, ניתן להלבין את השיניים עד 8 גוונים אולם מחירה גבוהה יחסית ונאמד בכ - 1,000 ש״ח עד 2,000 ש״ח.

הלבנת שיניים במרפאה - סוגי ההלבנה שונים ומשתנים בהתאם לשימוש בחומר הכימי ובריכוז. התוצאה הטובה ביותר מושגת על ידי אבחון נכון של סוג הפיגמנטציה, העבר הקליני, חומרי ההלבנה שבשימוש, הטכניקה המתאימה וניסיונו האישי של הרופא. ההלבנה היא חיצונית ומבוצעת על קבוצת שיניים קדמיות.

הלבנת שיניים מהירה תוך שעה - פרוקסיד קרבמיד או פרוקסיד הידרוגני בריכוז של 20 עד 37% פועלים מיידית בצורה כימית או מופעלים על ידי אור פולימרי, לייזר או קשת פלזמה כדי להאיץ את תהליך ההלבנה במרפאה. הלבנת שיניים בשעה מבוצעת במספר שיטות כאשר הפופולריות הן הלבנת שיניים בלייזר, הלבנת שיניים זום, הלבנת שיניים ברייט סמייל, הלבנת שיניים אקולוגית. מחקרים הראו כי הקרנה של אור או לייזר, מגבירים במעט את תהליך ההלבנה ותו לא. הקרנת חום צריכה למעשה לעזור לחמצן לחדור מהר יותר ועמוק יותר, היא צריכה להאיץ את התגובה הכימית שתוצאותיה הן שחרור של החמצן מתוך הג’ל, נשמע טוב, אך למעשה זה בקושי עובד אולם למרות זאת, הלבנה בלייזר / זום / ברייט-סמייל נחשבות להליך הנפוץ ביותר המלבינות את השיניים לפרקי זמן שנאמדים בכשנתיים ועד לחמש שנים. מחירה של הלבנת שיניים במרפאה מתחיל מ - 1,000 ש״ח ומאמיר עד ל- 2,000 ש״ח כתלות ברופא שמבצע את ההליך ובמכשור באמצעותו מבצעים את ההלבנה.

הלבנת שיניים אברסיבית - משחות מלבינות המכילות חלקיקים קטנים של סיליקה, סידן קרבונט או פוספט. משחות אלו מתאימות לכתמים בגלל פעילות ה”גירוד” שהן מבצעות. יש להיזהר שהן לא יהיו מאוד אברסיביות, שכן זו עלולה לשבור או לשחוק את האמייל. למשחות יש יכולת אברסיבית הנמדדת ב- RDA ראשי תיבות (Relative Dentin Abrasivity ) כאשר המידה המקסימלית המורשית היא 200, לשיניים רגישות רמת האברסיביות צריכה להיות נמוכה.

איזה גורמים משפיעים על הלבנת השיניים?

אטימות מבנה השן לחמצן - ישנם מטופלים ששיניהם קולטות חמצן באופן מהיר יותר מאשר אחרים, לקליטת החמצן כאמור יש השפעה על הסרת הכתמים ולכן שיניים שקולטות חמצן מהר יותר יולבנו טוב יותר.

חוזק ג’ל ההלבנה - ככל שהג’ל חזק יותר הוא יספק יותר חמצן, אך במידה והשן אינה סופגת את כל החמצן, ההלבנה תהיה שולית.

משך הזמן שהג’ל בא במגע עם השיניים - ככל שהג’ל נמצא יותר זמן על השיניים, החמצן יפרק את המולקולות של הכתמים על השיניים והשיניים יולבנו (עד גבול מסוים כמובן).

מגשים מותאמים אישית - במידה ומבצעים הלבנה בבית עם סד חשוב להתאים את המגשים במדויק, יש לזה חשיבות עליונה שכן הם אמורים לאטום גם את הג’ל וגם את חדירת הרוק לג׳ל. איטום המגשים מונע מהג’ל ״לברוח החוצה״ אך חשוב יותר לאטום את כניסת הרוק שכן זה מנטרל את הג’ל במהירות רבה ופוגע בהלבנה.

הצבע הטבעי של השן וסוגי הכתמים - ישנם גוונים שקשה יותר להלבין מאשר אחרים, ההלבנה עובדת טוב יותר על כתמים אורגניים (קפה, תה, קולה וכד׳) מאשר על כתמים שנגרמים מאנטיביוטיקה למשל שבעבר לא היו ניתנים כלל להסרה.

הגורמים לשינוי בצבע / גוון השיניים

לשיניים יש גוון שונה מסיבות שונות, אך לרוב, גוון השניים נקבע בצורה גנטית וצבע השיניים הוא אפיון מולד בדומה לצבע העור. הגוון נקבע בגלל צירוף של מבנים שעליהם מתבססות השיניים כמו האמייל, העובי שלו ואיכותו, הדנטין, הצבע שלו ואיכותו. השינויים בצבע השן יכולים להיות אִינְהֶרֶנְטִים כלומר בתוך מבנה השן או חיצוניים. שינוי הצבע בתוך השן מתרחש לפני בקיעת השן, או במשך התפתחותה ולאחר שהתפתחותה הושלמה כתוצאה מטראומה.

הכתמים נוצרים בתוך השן כלפי חוץ בזמן שהשן מגדירה את צורתה או בגלל אירוע פנימי כמו שטף דם במוך השן שיוצר שינוי בצבע. השינוי נוצר גם מהצטברות של חומרים כרומוגניים בתוך אמייל השן או הדנטין בצורה כזו ששיטות ההברקה החיצוניות לא יכולות להעלים אותו. כתמים פנימיים לפני בקיעת השן עשויים להיות כתוצאה מטטרציקלין (אנטיביוטיקה) ופלואורוזה (Fluorosis), הנקראת גם רעלת פלואור.

כתמי טטרציקלין

תקופת הסיכון הקריטית בה מוכתמות השיניים מטטרציקלין מתרחשת החל מהשליש השני של ההיריון ועד גיל 3. גם בגילאים מוקדמים השימוש באנטיביוטיקה בעייתית במיוחד, מספיק שילד בן 8 למשל יבלע במשך שלושה ימים טטרציקלין על מנת שהוא יחווה שינויי צבע מתונים עד חמורים ולכן נטילה של החומר אינה מומלצת באופן גורף אלא אם כן בריאות החולה מצדיקה זאת. הטטרצקלין מתמקד על רקמות השן והעצם בזמן ההתפתחות על ידי הריאקציה לסידן. החשיפה לעור גורמת גם לשרשרת של תגובות פוטו-כימיות כרומוגניות כך שמשטחי השן הקדמיים סובלים משינויים גדולים עד לרצועות אפורות או חומות אשר משפיעות גם על האמייל וגם על הדנטין.

כתמים מפלואוריד

כתמי פלואוריד בשיניים נוצרים בגלל כמות גדולה של החומר אשר משנה את המכניזם באנזימים של האמלובלסטים בשלבים האחרונים של התפתחות האמייל. זוהי תת-מינרליזציה של האמייל בגלל גידול של הנקבוביות שעשוי להתחיל מכתמים לבנים כמו עננים שהם לרוב לא בולטים עד לכתמים בצבע קפה. הפלואורוזה מחולקת לשלושה סוגים שהם קל, מתון וחמור.

כתמים לאחר בקיעת השיניים

כתמים בשיניים אצל מבוגרים נגרמים גם משימוש במינוציקלין (נגזרת של טטרציקלין), תרופה שמטפלת בבעיות אקנה. כתמי מינוציקלין נוצרים בגלל מצבורים בדנטין על ידי הרשת המסועפת של כלי הדם הדנטאלית ושל חדירה חיצונית מהרוק. גורמים נוספים לכתמי שיניים חיצוניים הם: דימום פנימי ממקור טראומטי, כמו מכה או חבורה, נמק מוך השן והשפעה של חומרים בשימוש טיפול שורש, היפו-פלסטיה (חוסר התפתחות) של השן או אמלוגנזיס (התפתחות חריגה של אמייל השן), ציפויי שיניים שהוסרו, שברים בשן, הזדקנות השן ועוד.

גורמים חיצוניים להיווצרות כתמים בשן

צריכת תה, קפה, יין, ניקוטין, צבעי מאכל וכד׳ גורמת להכתמה חיצונית של השיניים. ההכתמה הראשונית מתחילה מגשרים הידרוגנים של פרוטאינים בפלאק השיניים שמקובעים על השן באמצעות גשרי סידן. במצב ראשוני זה ניתן להסירם בקלות על ידי צחצוח נכון. לאחר מכן הם אוחזים חזק בשן ונעשים כהים יותר במראה בגלל ריאקציות כימיות כמו התגודדות מולקולריות בין סוכרים לחומצת אמינו.

אם המצב הגיע עד כאן, צחצוח כבר לא יעזור וצריך לעבור ניקיון שיניים מקצועי (שיננית) או שימוש בחומרים אגרסיביים שיכולים להסיר את הכתמים. כתמים אלו ניתנים להלבנה על ידי פרוקסואידים אשר מצליחים להעלימם ממקומות קשים להסרה מכנית כמו שקעים, סדקים או פגמים שטחיים. כתמים חיצוניים אפשר להפחית על ידי שימוש במשחות שיניים עם מלבין המכילים חומרים אגרסיביים קלים או כאלה שמתאימים לאמייל כמו משחות שיניים מיקרו-אגרסיביות רכות.