שיני הבינה הן הטוחנות האחרונות הממוקמות בכל צד של הלסתות, שיני הבינה הן גם השיניים האחרונות שבוקעות בפה, בדרך כלל בגילאים הנעים בין 16 ל- 25 שנים. האַנְתְּרוֹפּוֹלוֹגים סוברים כי התזונה של האנשים הפרימיטיביים היא שקבעה את ההתארכות של קשת השיניים בפה ללעיסת מזון שאינו מעובד. התזונה המודרנית, שהיא הרבה יותר רכה קבעה דווקא התנוונות של המספר וגודל השיניים הדרושות כך שנוצרת אי התאמה בין משטח העצם בו ממוקמות השיניים, לבין הטוחנות השלישיות או שיני הבינה כאשר הן בוקעות מהפה.

משערים כיום, שאין ל- 25% מאוכלוסיית הצעירים שיני בינה, 25% אחרים לא נתקלו בבעיות עם שיני הבינה, ולשאר 50% הופיעו פתולוגיות בבקיעת שיני בינה שדרשו עקירה. מעריכים כי 85% משיני הבינה יצטרכו להיעקר בשלב כזה או אחר במהלך החיים. המצבים הקליניים היותר נפוצים אשר גורמים להפרעות הקשורות לשיני בינה הם דלקות, ציסטות וסחיפת עצם בשיניים הסמוכות.

עקירה מונעת של שיני בינה

בגלל ששיני הבינה הן האחרונות לבקוע, אין בפה מספיק מקום חופשי כדי ״לארח״ אותן וכאשר זה קורה הן נשארות כלואות על ידי שיניים אחרות מתחת לרקמות החניכיים. המקרים בהם שיני הבינה נשארות כלואות הם כאשר מרחב העצם אינו מספיק או בגלל שהן ״סובלות״ מעצירה אופקית, אנכית או זוויתית של השיניים הסמוכות והן מתחילות “לדחוף” ויוצרות כאבים ודימום. שיני הבינה צומחות בכיוונים שונים ובעיקר בזוויתיות, שן בינה יכולה לצמוח כשהיא מוטה אל מול השן הסמוכה או בכיוון הפוך והיא גם יכולה לגדול בכיוונים אופקיים או אנכיים.

הכאבים שנגרמים מבקיעת השיניים הם עניין שבשגרה מאחר והבקיעה יוצרת תנועה בעצמות הלסת שדוחפת את שאר השיניים עם השורשים שלהן, במושגים כלליים לא מומלץ לחכות עד ששיני הבינה יתחילו לגרום לבעיות. ברוב המקרים, עקירת שן בינה מוקדמת הוא תהליך הבראה נוח יותר וההמלצה לרוב תהיה עקירה כירורגית מונעת למבוגרים וצעירים בכדי למנוע סיבוכים בעתיד. שיני בינה שבוקעות חלקית, או שיני בינה עקומות, עלולות לגרום להצטופפות כואבת ולמחלות בגלל שלשיניים שנעקרות בגיל שהוא לפני 20 יש שורשים פחות מפותחים, העצם עדיין רכה, וקיימת אפשרות נמוכה של פגיעה בעצב או במבנים סמוכים.

מומלץ בגילאים 16 ל- 20 לבקר אצל רופא השיניים ולבדוק האם הוצאת שן בינה נחוצה. הרופא יבדוק האם מתעורר הצורך לעקור את שיני הבינה על ידי צילום ויתכן כי הוא יחליט להוציא את שיני הבינה עוד לפני שהן יתחילו לגרום לבעיות. לא תמיד צריך לעקור את שיני הבינה, כאשר הן בריאות, וכאשר הן יצאו במלואן והן במקומן אין צורך בעקירה.

לאיזה נזקים שיני בינה עלולות לגרום?

הנזק שנגרם בגלל שיני בינה תלוי במספר גורמים שכוללים את גודל הלסת וכיצד שיני הבינה גדלות בתוכה. שיני בינה בעייתיות יכולות לגרום לכאבים ודלקות וישנם מצבים שלא מבחינים בסימפטומים, אולם השיניים הסמוכות עלולות להימצא בסיכון. כאשר שן הבינה צומחת באופן חלקי, נשארת כיפה של חניכיים היכן שמצטברות בקטריות, שאריות מזון וזה המקור של זיהום בחניכיים.

את שיני הבינה קשה לנקות בגלל המצב שבו הן נמצאות ובגלל שהן בקעו באופן חלקי או שהן מכוסות בחניכיים דבר אשר תורם להצטברות בקטריות ולבסוף לעששת שעלולה להמשיך לשיניים סמוכות. שיני בינה עלולות לבקוע לכיוון הלחי ולגרות רקמות סמוכות. במידה והשן מתפתחת בתוך העצם היא סובלת מהפרעה ועלולה להיווצר ציסטה או גידול.

הכנה לעקירת שיני בינה

הרופא יבחן תחילה את ההיסטוריה הקלינית בנוגע לבריאות הפה ואת התרופות להן נזקק המטופל, האבחון יקבע האם קיימת בעיה רפואית אשר עלולה להפריע לטיפול, וכן אם המטופל משתמש בתרופות למחלות אחרות בגלל סיבה אחרת. הוא יבדוק בזהירות את חלל הפה כדי לגלות מוקדי זיהום, עששת, שינויי צבע, צורה ועקביות.

האבחון יכלול צילום רנטגן אשר מספק נתונים של העצם והשיניים הכלואות וגם מבנים אנטומיים אחרים אשר קשורים עם אותם שיניים כמו סינוס הלסת ועצב השן התחתונה. אם עקירת שן בינה תבוצע תחת הרדמה מלאה או סדציה בין וורידית אין לאכול או לשתות 8 שעות לפני כן. במידה והניתוח מבוצע תחת הרדמה מקומית אין לאכול או לשתות שעתיים לפני כן.

כיצד מבוצעת עקירת שן בינה

בדרך כלל כאשר שן הבינה כלואה בתוך העצם מבוצע חתך על החניכיים ש״מפשיל״ אותן כך שהן יופרדו בעזרת מכשיר מיוחד למשך כל הניתוח, במידה וקיימת עצם שמכסה את השן יש להסירה. עכשיו שן הבינה מוכנה לעקירה. אפשר לעקור את השן בשלמותה ובמקרים שקשה לשלוף את השן בשלמותה מבתרים אותה במטרה שהעקירה תהיה פחות טראומטית. מתקנים את אי הסדר במשטח העצם ותופרים חזרה את החניכיים בשניים או בשלושה תפרים.

לאחר הוצאת שן בינה כלואה

שלב ההחלמה מגיע מיד לאחר הוצאת שן בינה כלואה כאשר הגוף מספק דם למכתשית על מנת שיגליד את החתך הקטן. כדי לשלוט על הדימום, הרופא יניח גאזה שהמטופל יצמיד במקום העקירה על ידי נשיכה והפעלת לחץ מתון על הפצע למשך 20 עד 30 דקות. באופן נורמלי החניכיים נסגרות כליל לאחר 10 ימים אך הפצע הפנימי יתמלא בעצם במשך 90 הימים הבאים. כאשר מתפוגגת השפעת ההרדמה משתמשים בתרופות כדי לשלוט על הכאב.

החניכיים עשויות להיות רגישות בימים שלאחר העקירה, הלחיים יתנפחו וכדי לשמור את הנפיחות במצב מינימלי מומלצת הנחה של שקיות קרח ביום הראשון שלאחר הניתוח. בימים הראשונים יש לאכול מוצרים רכים כמו מרק או יוגורט ולשמור על ניקיון הפה ככל שניתן. אין לאכול כמובן מוצרים קשים או פריכים כמו גזר או תפוח שעלולים להיכנס לפצע, אין לצחצח באזור הפצע למשך כמה ימים ואסור לשטוף את הפה בצורה נמרצת או לירוק. אין לעשן ולצרוך אלכוהול לפחות למשך שבוע ימים.

סיכונים וסיבוכים לאחר הוצאת שן בינה כלואה

עוד בפגישת הייעוץ הראשונה הרופא, לרוב מומחה פה ולסת יפרט את הסיכונים והסיבוכים האפשריים ויחתים על טופס הסכמה מדעת לביצוע ניתוח להוצאת שן הבינה. כמו בכל תהליך כירורגי גם ניתוח עקירת שן בינה אינו פטור מסיכונים ואפשרות לסיבוכים, אשר עלולים להיות מההרדמה כמו מהניתוח עצמו, ושכוללים דימום, זיהום, חוסר תחושה של הרקמות לזמן ממושך. להלן סיבוכים נפוצים לאחר עקירת שיני בינה:

חוסר תחושה - ישנן שיני בינה אשר קרובות מאוד למבנים של העצב, אותו עצב הוא זה אשר גורם לתחושה של השיניים, הלחיים, הסנטר והשפתיים, עצבים אלו עלולים להיפגע בזמן העקירה של השן ולגרום לחוסר תחושה באזור הנגוע. כאשר הדבר מתרחש, לרוב, העצב מחדש את עצמו במשך זמן קצר, אך במקרים גרועים ביותר חוסר התחושה עלול להישאר לצמיתות.

מכתשית יבשה - ישנם מקרים בהם ההחלמה תהיה מאוחרת בגלל שקריש הדם אשר מכסה את המכתשית נמוג. הקריש חושף את העצם וגורם לכאב חזק ביותר וללא הפסקה. מקרים כאלו ניתנים לטיפול בקלות יחסית במרפאה על ידי מתן תרופות.

זיהום - הזיהום הוא סיבוך אפשרי, אך כיום הטיפול הוא מהיר ומוצלח עם אנטיביוטיקה.

בעיות סינוס - ישנן שיני בינה שקרובות מאוד לחלל הסינוס ועקירתן עלולה לפגוע בסינוס.