ישנן מספר חלופות להחזרת המנשך התקין אם חוויתם אובדן שיניים. בנוסף לשתלי השיניים קיימות עוד שתי צורות עיקריות להחלפת שיניים חסרות. הראשונה היא שיניים תותבות חלקיות והשנייה היא גשרי שיניים קבועים. בדרך כלל משתמשים בגשר שיניים כתחליף למספר מועט של שיניים או כאשר השיניים החסרות נמצאות באותו צד בפה. אם לא משקמים בזמן שיניים חסרות זה עלול לסכן שיניים אחרות בריאות.

השיניים נוטות לנוע (לנדוד ממקומן הקבוע), לשנות את המנשך ולהשפיע לרעה על כל מערכת הלעיסה וגם על בריאות החניכיים. מלבד הבעיה שבמראה האסתטי, חוסר של שן גורם להפעלה של כוחות גדולים יותר על השיניים הסמוכות, האוכל נוטה להצטבר על החלל שנישאר מהשן החסרה וגורם לריקבון ומחלות חניכיים. גשרי שיניים קבועים פותרים את הבעיות הללו כאשר הם משתמשים בשיניים הסמוכות כעוגן אשר נושא עליהן את השן המלאכותית.

סוגי גשרים בשיניים

תפקידו של הגשר (טוטאלי ובכלל) הוא להחליף שיניים שחסרות ולתת גישור המחבר אותן עם שיניים קיימות סמוכות. השיניים הסמוכות לשן החסרה נקראות שיניים תומכות והשן המחליפה נקראת פונטיק או שן מלאכותית. גשר יעזור להחזיר את החיוך וישמור על צורת הפנים, לעיסה תקינה, הדיבור יהיה שוטף וסגר הפה מותאם גם הוא, בנוסף, מילוי של שן חסרה ימנע תזוזה של שיניים אחרות ורווחים ביניהן. גשרי השיניים מתחלקים לשלושה סוגים:

גשר שיניים מסורתי - זהו הגשר הנפוץ יותר ברפואת השיניים והוא עשוי מכתרים מקרמיקה או פורצלן (חרסינה) מותכים על מתכת. משתמשים בשני כתרים על השיניים הסמוכות לשן שחסרה (שיניים תומכות) עם שן מלאכותית באמצע. לגשר שיניים מסורתי קוראים גם גשר קבוע.

גשר קנטיליבר - משתמשים בגשר קנטיליבר כאשר למטופל אין שתי שיניים בריאות בכל צד של חלל השן שאבדה. השיניים התומכות יהיו בצד אחד של חלל השן ועליהן יונח הגשר שבקצהו השן המלאכותית.

גשר מרילנד (הדבקה) - גשר שעשוי מכנפי מתכת אליו מחוברת השן המלאכותית. מדביקים את הכנפיים הללו לשתי השיניים התומכות בצידי החלל מאחור. זהו גשר המשמש תחליף לגשר המסורתי.

שלבי הכנת הגשר הקבוע

כדי להניח גשר על השיניים דרושים באופן כללי שני מפגשים. במפגש הראשון (לאחר ההחלטה על איזה גשר הולכים) הרופא מרדים את המקום ומכין את השיניים התומכות, ההכנה באה לידי ביטוי בהשחזת השיניים כך שניתן יהיה להתאים אליהן לאחר מכן את הגשר. נלקחת תבנית מדידה מדויקת מהמטופל לפיה יוכן הגשר, התבנית נשלחת לייצור במעבדת השיניים.

עד ייצור הגשר והגעתו מהמעבדה ירכיב הרופא גשר זמני. בפגישה השנייה יורכב הגשר הקבוע, הוא ייבדק להתאמה מושלמת, יכוון ויודבק בזהירות כדי להשיג כיוון מקסימלי. יתכן גם כי הרופא ידביק את הגשר לשיניים באופן זמני בלבד כדי לתת להן ולרקמות להתרגל לגשר החדש. אם הכל כשורה מדביקים את הגשר החדש באופן קבוע. מומלץ לשמור על תחזוקה נאותה הכוללת צחצוח נכון, שימוש בחוט דנטאלי ומעבר של בדיקות תקופתיות שיאריכו את חיי הגשר.

החומרים מהם עשוי הגשר

בדומה לכתרי שיניים אותם מכינים מחומרים שונים (זירקוניה, חרסינה, מתכות ועוד) גם גשרים מכינים מסוגים שונים של חומרים. הרופא יבחר ממגוון החומרים בהתאם למיקום של השן או השיניים שחסרות, אלמנטים אסתטיים והמחיר. את הצבע של הפורצלן או הקרמיקה מתאימים כמובן לשיניים הקיימות. בכתר (שהוא חלק מהגשר) משתמשים כדי לכסות בצורה מושלמת שן הרוסה, בנוסף, אפשר להשתמש בכתרים כדי לשפר את המראה, הצורה והישורת של השן.

כתר אפשר להרכיב גם על שתל כדי להשיג את הצורה והמבנה התפקודי של השן. אפשר גם להתאים את צבע הכתר הקרמי לצבע השן הטבעית. חומרים אחרים של כתרים בגשר יכולים להיות מזהב או מסגסוגות מתכת אקריליות וקרמיות. סגסוגות אלו נוטות להיות עמידות יותר מאשר הקרמיקה והן מומלצות לשיניים האחוריות, אך נהוג גם לשלב קרמיקה על שלד של סגסוגת מתכת לשיפור החוזק והאסתטיקה.

גשר בשיניים לעומת שתל דנטלי

שתלי השיניים הפכו במהירות לשיטת הטיפול הטובה ביותר להחלפת שיניים שאבדו, ולמרות ששתלים דנטליים נחשבים להליך יקר ביחס לשיטות אחרות, לאורך זמן השתלים התגלו כהשקעה הטובה ביותר. גשר טוטאלי ושיניים תותבות זקוקים במשך הזמן לתיקונים, כיוונים והדבקות מה שמייקר את העלות הסופית ולבסוף צריך לקחת בחשבון את ההרס שעלול להיגרם לשיניים התומכות שלעיתים יוחלפו בעצמן בשתלים. לכן כיום גשרים הם ברירת המחדל השנייה הטובה ביותר להחלפת שן חסרה. הגשר נועד למצבים בהם לא ניתן לבצע השתלות שיניים. כאשר בוחנים התקנת שתלים מול גשרים יש לקחת בחשבון את הגורמים הבאים:

שימור השן - בגשר יש להניח כתרים גם על השיניים הסמוכות וישנו אילוץ להתאים ולהכין את השיניים הסמוכות לכתר תוך כדי הפחתת כמות האמייל שלהן (למעט גשר מרילנד) לעומת שתל שיניים שמונע את הפחתת השיניים מצידי השן. יתרון גדול לטובת השתל!

בריאות הפה - שתלי השיניים אינם משפיעים על שיניים בריאות אחרות, והשיניים הטבעיות נשארות ללא פגע.

סחיפת עצם - כאשר משתמשים בגשר קבוע, העצם של הלסת סובלת מאבדן חוזק העצם ויציבותה, בגלל שהשן שלא קיימת אינה מפעילה לחץ על המבנה שלו. השתל שמחליף גם את השורש מונע את התופעה.

אסתטיקה - כאשר משווים גשר בשיניים לשתל המסקנה היא די ברורה, שתלי השיניים תמיד נראים טוב יותר מאשר גשרים בשיניים.

עמידות - לגשר שיניים יש אורך חיים של כ- 10 שנים בערך. שתלי השיניים מתאחים לגמרי עם העצם כמו שורש שן טבעית ולכן הם מחזיקים זמן רב יותר. וכאשר משתמשים בגשר קבוע השיניים הטבעיות ימשיכו להיות פגיעות לריקבון ולמחלות אחרות. שתלי השיניים לעומתם אינם יכולים לפתח מחלות בגלל שהם עשויים מטיטניום.

היגיינת פה - שתלי השיניים מאפשרים גישה קלה יותר בין השיניים אשר מקנים יכולת טיפול טובה יותר, ואילו לאחר התקנת גשר בשיניים המשימה קשה יותר ודורשת יותר זמן וסבלנות שהופכת את הניקיון למתיש.