שיניים תותבות הן שיניים ניידות הניתנות להסרה המחליפות שיניים חסרות. הן עשויות משרף אקרילי ולעתים משלבים בהן סוגים שונים של מתכות. שיניים תותבות שלמות מחליפות את כל השיניים, כאשר שיניים תותבות חלקיות משלימות את החלל שנשאר משיניים שחסרות, ומונעות שהשיניים שנשארו ינועו ממקומן. התותבות מאפשרות לעיסה תקינה ומסכלות את ההשפעה הבלתי אסתטית של אובדן שיניים.

משתמשים בשיניים תותבות בעיקר באוכלוסייה המבוגרת אולם לא רק, כאשר הן מחליפות שיניים קבועות שנעקרו או כדי להגן על כאלו שניזוקו ואינן מתפקדות. חוסר בשיניים יכול לנבוע ממספר גורמים בהם ריקבון, מחלות חניכיים או תאונה. גורם נוסף שפחות שכיח הוא כשהשיניים הקדמיות או הטוחנות הקדמיות מפסיקות לצמוח או כאשר הן התפתחו ונשארו “כלואות” כלומר הן אינן יכולות לבקוע מהחניכיים עקב חסימת השורש על ידי השיניים הסמוכות.

מדוע שיניים תותבות?

חוסר של שיניים בפה בנוסף להשפעה הלא אסתטית, עלול להוות מקור לבעיות שונות. בזמן הלעיסה, הלסת נעה מעלה ומטה אך היא גם משפיעה במידה פחותה על תנועה אופקית של הלסת שמפריעה בכך ללעיסה התקינה של מוצרי המזון ועלולה לגרום להפרעות בעיכול. בנוסף, השיניים האחרות שאין להן את התמיכה האופקית, מתאימות את עצמן באופן הדרגתי למצב לא טבעי כאשר הנטייה היא לנוע ולתפוס את החלל שנוצר.

בנוסף, חוסר שיניים גורם לכך שהלעיסה תתבצע רק עם החלק הקיים של השיניים, מה שגורם לשחיקת שיניים לא שוויונית. במידה וצורת הלעיסה הזו תמשך לאורך זמן, היא עלולה לגרום גם להפרעות במפרק הלסת. כאשר מאבדים את כל השיניים, מאבדים גם את התמיכה של השפתיים ועצמות הלחיים וכתוצאה מכך צונחות הלחיים ונוצרת ירידה של הזווית הסוגרת את הפה המקשה על יכולת הדיבור.

סוגי תותבות שיניים

ישנם שני סוגים עיקריים של תותבות, תותבת מלאה ותותבת חלקית, הסוגים השונים מתחלקים לסוגים נוספים וכוללים שיניים תותבות מיידיות (תותבות חלקיות), תותבות קוסמטיות, מלאות, נתמכות בשתלים, גמישות, רכות ותותבות להסרה. להלן סקירה של כמה תותבות:

תותבת שלמה (מלאה) - תותבת זו נחשבת לתותבת שיניים תקנית, תותבת מלאה יכולה להיות קונבנציונאלית או מיידית והיא מונחת רק לאחר שנעקרו השיניים ורקמות החניכיים הבריאו. השיניים התותבות יורכבו בפה בין 8 ל- 12 שבועות לאחר עקירת השיניים. בשונה מהתותבת הקונבנציונאלית, תותבת מיידית מוכנה מראש ואפשר והרכיבה מיד לאחר עקירת השיניים, לכן, המטופל יקבל שיניים מיד ובמהלך תקופת ההחלמה של החניכיים.

תותבת שיניים חלקית - תותבת חלקית מחליפה מספר שיניים והיא מורכבת על בסיס מפלסטיק בצבע ורוד דמוי החניכיים, המחובר למסגרת מתכת המחזיקה את התותבת בפה. משתמשים בשיניים תותבות חלקיות כאשר נותרה שן אחת או מספר שיניים בלסת העליונה או התחתונה.

תותבות על גבי שתלים - שתלים קבועים הבאים לתמוך בשיניים תותבות נעשים לרוב כאשר המטופל אינו יכול לסבול את הפלטה הסוגרת לגמרי את החך או את גג הפה. מתקינים מספר מצומצם של שתלים דנטליים ואליהם מבריגים שיניים תותבות על בסיס של מסגרות מתכת ופלסטיק דמוי חניכיים. ניתן להסיר את התותבת בכל עת על ידי פתיחת ההברגה. הסרת התותבת מבוצעת בדרך כלל למטרות תחזוקה וניקיון. תותבת על גבי שתלים מגדילה את כושר הלעיסה בהרבה מאשר שיניים תותבות קונבנציונאליות. התותבת אינה ניתנת להסרה על ידי הפציינט.

תותבת על שתלים להסרה - על ידי התקנת מספר מצומצם של שתלים דנטליים, אפשר לתמוך בשיניים תותבות כך שהתותבת לא תזוז בזמן הדיבור או האכילה. השתלים מבוססים על מחבר שמנתק במהירות את התותבת במשיכה. כאשר מעוניינים להרכיב את התותבת עושים זאת על ידי לחיצה וקליק. התותבת מהווה ה”נקבה” שמתחבר ל”זכר” שנמצא על השתלים.

ממה מורכבות שיניים תותבות?

בחפירות ארכאולוגיות התגלה כי נעשה שימוש בשיניים אנושיות ובשיניים של בעלי חיים כבר בשנת 700 לפני הספירה. ג׳ורג׳ וושינגטון סבל מבעיות שיניים כל חייו, הוא איבד את השן הראשונה כבר בגיל 22 ונשארה לו רק שן טבעית אחת בכל הפה כאשר הוא הפך להיות נשיא ארה״ב. במשך שנות חייו סבל הנשיא ממחלות רבות כמו אבעבועות, מלריה וגריפה. בשנת 1700 לא השתמשו עדיין באנטיביוטיקה לטיפול במחלות אלו, כן השתמשו בחומרים כמו חומצת כספית שהרסה את השיניים, הנשיא הצהיר כי איבד את שיניו בגלל שפיצח אגוזים בברזיל, אך יודעי דבר קבעו כי חומצת הכספית שנטל כדי לטפל בתחלואותיו גרמו לאובדן שיניו.

השיניים שהוכנו על ידי רופאו החביב ג׳ון גרינווד היו מלוחיות שעשויות משנהב של היפופוטם ופיל עם גשרים מזהב שהצמידו אליהם שיניים של בני אנוש ושיניים של סוסים, פרות וחמורים יחד עם קפיצים שגם הם היו עשויים מזהב. השיניים מבני האנוש הושגו בעיקר מנופלים בשדה הקרב. השיניים המלאכותיות הראשונות אשר נעשו מצלולואיד הופיעו בסוף המאה התשע עשרה. מאז ועד היום החומרים השתנו ומייצרים שיניים תותבות מהחומרים הבאים:

שרף אקרילי - כיום רוב השיניים התותבות מיוצרות משרף אקרילי שהוא פלסטיק חזק ועמיד. ישנן דרגות שונות של אקריליק לייצור של תותבות עם מראה טבעי. איכות טובה של שרף אקרילי כמובן יקרה יותר והיא עמידה לתקופה של חמש שנים ויותר. דפוסי שיניים מפלסטיק יכולים לחקות במדויק את הגודל והצורה של שן מקורית ולהציע מראה אחיד גם בתותבות חלקיות ליד שיניים טבעיות. הבסיס הוא ורוד או בצבע דמוי חניכיים כחלק מן התותבות ועשוי גם הוא מחומר אקרילי.

סגסוגת מתכת - נוֹבֶּלְיוּם (יסוד רדיואקטיבי) וכְרוֹם (סוג של מתכת) הן סגסוגות המתכות שנמצאות לרוב בשימוש למסגרת של שיניים מלאכותיות שעליהן מרכיבים את התותבת שמייצבת את השיניים. מסגרת מתכת אשר אינה אטומה כראוי בתוך בסיס אקרילי עלולה להשאיר טעם מתכתי בפה.

פורצלן - שיניים מלאכותיות מפורצלן עשויות לרוב בתותבות שיניים מלאות ולא בתותבות חלקיות היכן ששיניים טבעיות עשויות לסבול מנזקים בגלל הגימורים הקשים של הפורצלן. הפורצלן הוא חומר קשיח שאינו נשבר בקלות, אך הוא עלול להקליק בזמן הלעיסה.

הרכבת שיניים תותבות

ישנה תותבת קונבנציונאלית ותותבת מיידית כאשר את השיניים התותבות השלמות הקונבנציונאליות מקבעים בפה כחודש לאחר עקירת כל השיניים ועל מנת שהחניכיים יספיקו להחלים כראוי, לעומת זאת, תותבת שיניים מיידית מקובעת מיד לאחר עקירת השיניים. החיסרון בהתקנת תותבת מיידית הוא הצורך שלעיתים מתעורר בהתאמה מחדש של התותבת ולאחר שהחניכיים הבריאו. סוג נוסף של תותבות נקרא תותבת על שיניים / שתלים.

התפקיד של תותבת על הוא כפול, גם לשמור על מספר שיניים ולהעניק להן יציבות ותמיכה וגם להגן על עצם הלסת. תותבת על מתאמים על מספר מועט של שיניים טבעיות או על גבי שתלים. ההתאמה של התותבות נעשית במרפאה ומתחילה בלקיחת מידות על ידי תבנית לחניכיים, לאחר מכן מניחים בפה גושי שעווה שכאשר נוגסים בהם נוצר העומק המדויק של השיניים התותבות. לאחר שהושגה התבנית מייצרים את התותבת במעבדה בהתאם לצבע והגודל הרצוי אותו קבע הרופא. לאחר שהתותבות מוכנות בודקים אותן על המטופל ומתאימים אותן עד שהן מתפקדות היטב כך שהתנועה של הלסת לא תיצור גירויים או כיבים.

השיניים החדשות עשויות להיות לא נוחות למשך מספר שבועות, זוהי תופעה טבעית. בתקופת ההסתגלות תחוו הפרעות וכאבים שינבעו מהמגע של התותבות על החניכיים הרגישות. על הרופא לוודא תפקוד נכון של השיניים התותבות לפחות אחת לשנתיים אם הותקנו תותבות שלמות או כל חצי שנה אם התותבות הן חלקיות.

שתלי שיניים מספקים פתרון טוב יותר

שיניים תותבות הן ברובן שיניים מלאכותיות נתיקות שנותנות מענה כאמור למחסור בשיניים, התותבות עשו דרך ארוכה מימיהם הראשונים כאשר השתמשו בעצמות ובשנהב ועד היום. למרות זאת, התותבות אינן מהוות הפתרון האידאלי. השיניים התותבות יכולות להיות מקובעות למקומן על ידי שיטות קיבוע שונות כמו דבק וכד’ אולם יישום ההדבקה היא אינה חוויה נעימה ובטוחה מפני תזוזות.

השיניים התותבות לעתים קרובות מתחלקות ונעות לכל עבר, גורמות לאי נוחות ולמבוכה בזמן הדיבור או האכילה. ההחלקה ואי הנוחות מתבטאים יותר בלסת התחתונה שם הן נוטות לנוע יותר ועלולות לגרום גם לגירוי חניכיים ולכאב, התותבות נדרשות לטיפול תחזוקתי מיוחד ולניקיון יומי, יש להשרות אותן בכוס מים למשך הלילה ומחליפים אותן אחת לתקופה. השתלים הדנטליים מציעים פתרון אלטרנטיבי לתותבות שיניים והם הפתרון של הימים המודרניים לשיניים חסרות.

שלא כמו התותבות אשר מספקות רק את כתר השן, השתלת שיניים מספקת שן שלמה הכוללת שורש ובכך היא מהווה תחליף מושלם לשן חסרה. השתלים מקובעים ומאובטחים בחניכיים או בלסת ומשמשים כעוגן לכתר, בשיטה זו הם נעשים מאוד חזקים, הם אינם מתחלקים או זזים ובכך הם מונעים מבוכה רבה ואי נוחות. שתלים בשיניים מהווים פתרון קבוע ואף פתרון לכול החיים.

שתלי שיניים אינם מצריכים תחזוקה יומית מיוחדת, הם נראים ומתפקדים כמו שיניים טבעיות והטיפול בהם הוא דומה. יתרון נוסף של השתלים הוא שהם שומרים טוב יותר על העצם, בגלל שהם מעוגנים בתוך הלסת ומתאחים עם העצם וכך הם מחליפים גם את שורש השן. הם מונעים פגיעה אפשרית בחניכיים ובעצם שעלולה להוביל לנסיגה של עצם הלחי ו״לנפילת הפנים״. היתרון היחידי של התותבות על פני השתלים ואף הוא לטווח הקצר הוא מחירן הנמוך. אם משקללים את העלות הסופית לאורך שנים של שתי השיטות הרי שבסופו של דבר שתלים דנטליים יעלו פחות!