דלקת חניכיים היא רעה חולה שסובלים ממנה הרבה מאוד אנשים ללא קשר לגיל או למין, היא פוגעת בילדים ובמבוגרים כאחד, אם כי היא פוגעת יותר באנשים בגילאים 30 עד 50. ע״פ מחקרים מדעיים שנעשו, דלקת חניכיים שכיחה יותר אצל גברים. דלקת חניכיים היא מפגע המבוסס על נפיחות לא שגרתית של החניכיים שעלולה לגרום לנזקים חמורים למערכת השיניים.

דלקת חניכיים נחשבת לאחת הקלות מבין שלל מחלות השיניים מאחר והיא גורמות נזק לרקמות הרכות או לעצמות התומכות את השיניים. דלקת חניכיים וג׳ינג׳יביטיס הן תוצאה של הזנחה או עצלנות שכן היא מופיעה כאשר לא מבצעים היטב את משימות הניקיון היומי של השיניים והחניכיים וגם לא מבצעים אבחון מוקדם. למרות שהדלקת נחשבת למחלה קלה היא עלולה להחמיר ולהתפתח עד למצב של פריודונטיטיס (Periodontitis) או פוריאה (Pyorrhea), שהן מחלות חניכיים שעלולות במצבים מסוימים לגרום לנשירת כל השיניים בפה.

גם אם מבצעים אחר כל הוראות רופא השיניים ושומרים על היגיינת פה גבוה, שיירי מזון עלולים לחדור למקומות שקשים לניקוי ולזהם את אזור החניכיים הסמוך. באופן כללי, דלקת חניכיים ניתנת לריפוי בקלות, אך לעתים קרובות היא עלולה לחזור ולשוב. בכל אופן מומלץ להיוועץ עם רופא השיניים כדי לשלול או לאשר בעיות פה אחרות.

הגורמים לדלקת חניכיים

חניכיים מודלקות, דימום וכאב יכולים להיות סימפטומים של ג׳ינג׳יביטיס, אחת ממחלות הפה הנפוצות באוכלוסייה המבוגרת. במידה ולא מטפלים נכון, המחלה עלולה להפוך לפריודונטיטיס כרונית עם השלכות חמורות לבריאות השיניים. כאשר ישנו דימום חוזר המלווה בכאב, אדמומיות ונפיחות וכמו כן רגישות כאשר לועסים מוצרי מזון, זה סימן שהג׳ינג׳יביטיס נמצא בשלב כרוני. במונחים גרפיים, מסביב לשיניים נוצרים כיסים מלאים בבקטריה שמתרבה תודות לחוסר חמצון.

חייבים לטפל בג׳ינ׳יביטיס כדי למנוע סיבוכים נוספים, ולא להגיע לפריודונטיטיס אשר מסכן את חוסנה של השן עם סיכון לנשירתה. בין הגורמים לג׳ינג׳יביטיס אפשר לכלול פתלוגיות הקשורות למערכת החיסונית, אך כמובן גם בחוסר בהיגיינת פה מתאימה, במצבורים של אבנית, פלאק וריקבון בשיניים. הפלאק בשיניים אחראי להרבה מקרים של דלקות בחניכיים. הפלאק הוא שכבה בלתי נראית ודביקה שמורכבת בעיקר מבקטריה, מה שגורם לגירוי החניכיים, לדלקות ולחניכיים מדממות. מסיבה זו, החניכיים המודלקות נוצרות בתדירות רבה יותר אצל אנשים אשר אינם שומרים על היגיינת פה טובה.

הסיבות הפחות נפוצות של דלקת חניכיים כוללות מגוון של מחלות אשר גם הן מגרות את החניכיים, כמו שיניים עקומות, קצוות מחוספסות של סתימות ומתקני שיניים מזוהמים או המונחים במצב לא טוב. גם תרופות מסוימות או גלולות נגד היריון, מתכות שונות כמו עופרת או בִּיסְמוּת (יסוד מתכתי) עלולות לגרום לדלקת בחניכיים. דלקות חניכיים עשויות להתפתח גם במשך תקופת ההתבגרות בגלל שינוי הורמונאלי.

ריכוז הגורמים להופעת דלקת חניכיים - דלקות בקטריאליות, כיבים בפה, יובש פה ונטילת תרופות אשר מורידות את הרוק בפה, ג׳ינג׳יביטיס שהיא סוג של דלקת חניכיים בפני עצמה, שינויים הורמונליים במשך הבגרות וההיריון, התאמות לא טובות של שיקומי שיניים או שיניים תותבות, פריודונטיטיס (דלקת של החניכיים, השיניים והעצם), היגיינת פה לקויה, תזונה לא טובה ועישון.

מחלות נוספות שגורמות להופעת דלקות חניכיים - אנמיה, תסמונת בכצ’ט (מחלה המאופיינת בהתנפחות כלי דם), סרטן, סוכרת, מחלות לב, צפדינה (חוסר בוויטמין c).

סימפטומים של דלקות חניכיים

הסימפטומים עשויים להשתנות בהתאם לגורמים וחומרת הבעיה. הסימפטום הנפוץ ביותר הבולט לעין הוא דימום שמופיע בזמן הצחצוח. סימפטומים אחרים הם כאבים בחניכיים כאשר נוגעים בהן, אם כי לא תמיד מחלת חניכיים כרוכה בכאב, חניכיים עם מראה אדמדם ובצקתי, חניכיים מבריקות או עם כיבים, וגם נסיגת חניכיים ש״נותנת״ לשן מראה ארוך. ריח רע בפה יכול להיות מאפיין נוסף של דלקת חניכיים. סימפטומים כגון חום, דלקת שקדים, לימפדנופתיה (lymphadenopathy) ובאשת קשורים לדלקת חניכיים עם נמק כיבי שהוא זיהום פולי - מיקרוביאלי של החניכיים וקצוות החניכיים בין השיניים שמייצרות את הדלקת. הזיהום נוצר מאכלוס יתר של מיקרו-אורגניזם בגלל מגוון של סיבות הכוללות היגיינת פה לקויה, תזונה, סגנון חיים, עישון וזיהום מסוג אחר. המחלה שכיחה יותר באוכלוסיה הצעירה והיא מקושרת לדיכאון.

איך מטפלים בדלקת חניכיים?

המטרה הראשונה בטיפול בדלקת חניכיים מבוססת על הורדת הדלקת, מתחילים עם ניקיון שיניים הולם, שימוש באנטיספטי (Chlorhexidine) ופעמים רבות צריך ללוות את הפעולה בטיפול אנטיביוטי. ניקוי מקצועי (ניקוי אבנית ופלאק) מומלץ לפחות פעם בשנה. מומלץ להשתמש במי שטיפת פה אנטי-בקטריאליים שיעזרו להוריד את הנפיחות אם קיימת. היבטים אחרים שבאים בחשבון הם תיקון של שיניים עקומות או שיפור של המתקנים ליישור השיניים.

במידה ומבצעים הכל כשורה, הדימום והרגישות של החניכיים יפחתו משמעותית. דלקת חניכיים שטופלה היטב יכולה להירפא והחניכיים ישובו למצבן הרגיל, במידה ולא, היא עלולה להתפתח לפריודונטיטיס ולבסוף לאיבוד של השיניים. לא קיימת מניעה טובה יותר לבריאות הפה מאשר היגיינת פה מתאימה וטיפול הולם. ההמלצה היא על צחצוח של לפחות פעמיים ביום ושימוש בחוט דנטאלי, לפחות פעם אחת ביום.

כאשר רמת החומרה של הדלקת גבוהה יותר, מטרת הטיפול תהיה להוריד ולסלק לחלוטין את הבקטריה ולמנוע נזק גדול יותר. הצלחת הטיפול תלויה במידה רבה במטופל ובפעולות אותן הוא יבצע בבית לשיפור ההיגיינה. הטיפול אינו חייב להיות כירורגי והוא נעשה כדי לשפר את מצב הדלקת. להלן מספר פעולות אותן ינקוט הרופא במצבים מורכבים יותר של דלקות חניכיים:

גירוד - מטרת הגירוד היא להסיר אבנית ובקטריה ממשטחי השן ומתחת לחניכיים. הפעולה נעשית על ידי רופא השיניים עם מכשירים או מתקנים הפועלים עם אולטרה סאונד.

הקצעת שורשים - הקצעת השורש מחליקה את משטחי שורש השן, זוהי פעולה שמחסלת את מצבורי הבקטריה שמרחיקה גם הצטברות נוספת של אבנית.

אנטיביוטיקה - הרופא או המומחה לחניכיים, יכולים לרשום אנטיביוטיקה לשימוש מקומי או לבליעה כדי לשמור ולשלוט על הזיהום הבקטריאלי. האנטיביוטיקה המקומית היא בדרך כלל מי שטיפת פה וג׳ל אשר מכילים את האנטיביוטיקה ומעבירים אותה בין השיניים והחניכיים. אנטיביוטיקה שניתנת בבליעה מעלימה לחלוטין את הבקטריה שגורמת לזיהום.

גורמי סיכון לדלקת חניכיים

דלקת חניכיים אינה נחשבת לאגרסיבית בדרך כלל, אך לפעמים היא עשויה לגרום לבעיות וסיבוכים קשים כמו כיבים בחניכיים ואבדן שיניים. המקרים הגרועים ביותר של דלקת חניכיים עקב בקטריה יכולים לגרום לדלקת פנים הלב ובלעז: אנדוקרדיטיס (Endocarditis) עם פוטנציאל למוות! מחקרים אחדים מייחסים לדלקת חניכיים גם שבץ או התקפי לב. כאשר החניכיים נפוחות או כשיש דלקת חניכיים חמורה המלווה בכאב עז, זה הרגע ללכת לרופא, למרות שהתרופות הביתיות הן טובות להקלה זמנית, מומלץ לבקר מומחה חניכיים עם ניסיון כדי שיסייע מבחינה מקצועית ורפואית. טיפול בזמן, יעזור להחלמה מהירה יותר וימנע סיבוכים אפשריים ומיותרים.