דלקת חניכיים היא אחת מיני מחלות חניכיים רבות המשפיעות על הרקמות מסביב לשיניים הכוללת את החניכיים, הרקמות הרכות והעצם. דלקת חניכיים כרונית מוליכה לנסיגה של החניכיים ולנזק קבוע לשיניים. דלקת חניכיים היא הגורם המרכזי למחלות חניכיים. מדרגים אותה לפי חומרת המצב, החל ממצב מתון לחמור יותר ועד למצב חמור ביותר של כיב ונמק חד בחניכיים (סכנת חיים).

הבקטריה שמקוננת באופן טבעי בגוף ומספקת לו הגנה יעילה רוב הזמן היא ״האשם״ בהופעת דלקת חניכיים. הפה הוא מקום אידאלי לקיום הבקטריה, החום, הסביבה הלחה ואספקת מזון קבועה הם כל מה שבקטריה זקוקה כדי ״לשגשג״. אלמלא המערכת החיסונית של הגוף, הבקטריה בפה הייתה יוצאת משליטה במהירות, ומהממת את מערכת ההגנה של הגוף.

הדלקת מתחילה להתהוות כאשר מערכת החיסון של הגוף נחלשת, ודלקת החניכיים נוצרת כאשר הבקטריה פולשת לרקמות הרכות, לעצמות ולמקומות אחרים בהם הבקטריה אינה צריכה להיות. בזמן זיהום, הבקטריה כבר אינה עוזרת אלא מתחילה להזיק.

הגורמים לדלקת חניכיים

דלקת חניכיים נחשבת לזיהום של בקטריות החניכיים, הסיבה המדויקת מדוע מתפתחת דלקת חניכיים טרם הוכחה אך קיימות מספר תיאוריות לכך. כדי שתתפתח דלקת חניכיים, חייב להצטבר רובד חיידקי במקומות שבין השיניים, הרובד מכיל מושבות גדולות של בקטריות האחראיות כאמור לדלקת חניכיים. רק מעטים מפתחים דלקת חניכיים למרות שלכל אדם יש רובד חיידקי על השיניים.

בדרך כלל מחלה אחרת או נטילת תרופות מסוימות המשפיעות על המערכת החיסונית מובילה לדלקת חניכיים. למשל אנשים עם לוקמיה ושינויים בכלי הדם בחניכיים עלולים לפתח דלקת חניכיים. לאנשים עם סוכרת, מחלת אדיסון, איידס ועוד מחלות במערכת החיסונית יש יכולת חלשה להלחם בבקטריה שפלשה לחניכיים. אנשים עם תסמונת סיוגרן הסובלים מיובש כרוני בפה חשופים לפתח דלקת חניכיים.

לפעמים גם שינויים הורמונאליים כמו בגיל ההתבגרות, במהלך ההיריון ולאחר שימוש בסטרואידים, משאירים את החניכיים פגיעות לזיהום בקטריאלי. שימוש במספר תרופות כמו נגד לחץ דם, להתקפים וכדומה, עלולים לדכא את המערכת החיסונית ולשנות את מבנה החניכיים כדי לאפשר זיהום של בקטריות.

סימפטומים של דלקת חניכיים

נפיחות, אדמומיות, כאבים ודימום בחניכיים הם סימנים ראשונים של דלקת, מתחילה גם נשימה עם ריחות רעים, החניכיים מתחילות לאבד מהמבנה הרגיל שלהן וגם הצבע שלהן משתנה מוורוד לאדום. הדלקת משחקת תפקיד חשוב במחלות חניכיים והיא זו שגורמת לרוב הסימפטומים של מחלות חניכיים.

כאשר הבקטריות מתחילות לפלוש לחניכיים, הפרוטאינים שנמצאים ברוק וברקמות הרכות הנקראים נוגדנים, עוטים את הבקטריה, מחלישים אותה והופכים אותה למטרה נוחה למערכת החיסון של הגוף. התאים אשר מתמודדים עם הבקטריה מנסים בהתחלה להשמיד אותה על ידי שחרור כימיקלים לזרימת הדם ו״מזעיקים״ תאים אחרים לעזרה. התאים הייחודיים נקראים מקרופגים האחראים על בליעת הבקטריות והמסתם עם הכימיקלים.

המערכת הזאת עובדת למופת אך היא אינה בהכרח יעילה. כאשר הבקטריות הפולשות מושמדות, הכימיקלים שמשתמשים בהם תאי מערכת החיסון מתפזרים על פני הרקמות הסמוכות. הם אינם משמידים את הבקטריות בלבד אלא גורמים לנזק ברקמות החיבור הסמוכות והתאים של החניכיים. הגוף רואה את הדלקת כמו מחיר קטן שעליו לשלם בכדי לעצור את הבקטריה, התהליך זה ימשך עד לריפוי הדלקת.

מתי פונים לטיפול בדלקת חניכיים?

טיפול בדלקת חניכיים רגילה הטיפול הוא לעבוד על בריאות הפה והיגיינה כולל צחצוח נכון והעברת חוט דנטאלי יחד עם ביקורים קצובים אצל רופא השיניים כאשר המטרה היא לטפל ולמנוע דלקת חניכיים. הטיפול הביתי הוא המפתח, אם הדלקת מתקדמת למרות מאמצי המניעה, יש לפנות לרופא כדי שיחקור אפשרות של מחלה סמויה אחרת. דלקת חניכיים ניתנת לשליטה מהבית עם היגיינת שיניים טובה. אם הדלקת מחמירה ומגיעה עד לכיב נמק חמור או כפי שנקרא ברפואה - (Acute Necrotizing Ulcerative Gingivitis (ANUG, יידרש טיפול בבית החולים.

ANUG אינו משפיע רק על החניכיים אלא מאיים להתפשט לרקמות הסמוכות של הפנים, הצוואר והעצם. דימום, אובדן מבנה החניכיים וכאבים הם המאפיינים של ANUG. הנשימה מדיפה צחנה, השיניים מתרופפות וצומת הלימפות בצוואר מתנפחות. התופעה מלווה בדרך כלל בחום ומתלוננים על חולשה כללית עם זיהומים רחבים. טיפול בדלקת חניכיים כולל הסרה של בקטריות בפה עם שטיפות פה נגד הבקטריה, אנטיביוטיקה אוראלית. טיפול פריודונטי וטיפול במחלה הבסיסית.

טיפול בדלקת חניכיים ע״י שטיפות פה

שטיפות פה אנטיספטייות כמו קורסודיל המכילות כלורהקסידין או הקסטידין מוצעות למכירה ללא מרשם רופא בכל בתי המרקחת. ישנו ויכוח האם אנשים עם חניכיים בריאות צריכים להשתמש בשטיפת הפה. קרוב לוודאי שהרופא ימליץ על שטיפת פה במידה והדבר יעזור כדי לצמצם את ההצטברות של הרובד החיידקי בשיניים (חומר רך ודביק שנוצר כאשר מצטברות בקטריות על פני השן) והרופא יכול להמליץ על סוג מי השטיפה המתאים ביותר וכיצד להשתמש בו.

שטיפת פה על ידי כלורהקסידין אינה מתאימה לנשים בהיריון או לנשים מיניקות. שימוש קבוע בחומר אסור שכן הוא עלול לגרום לכתמים חומים. יש לשטוף את הפה לאחר הצחצוח לאורך ולרוחב הפה כדי ששירים ממשחת השיניים לא ימנעו את הגעת השטיפה לכל המקומות.

טיפול בדלקת חניכיים בעזרת ניקיון שיניים מקצועי

כדי להסיר רובד שיניים ואבנית אשר עלולים להצטבר על השן, הרופא ימליץ על טיפול שיננית (ניקוי אבנית). זהו ניקיון שיניים מקצועי שמבוצע במרפאה בידי מומחה להיגיינה דנטאלית. המומחה יגרד את הרובד והאבנית מהשן על ידי שימוש במכשירים מיוחדים וימרק את השיניים כדי להסיר סימנים או כתמים. במידה וכבר הצטבר רובד קשה או אבנית יתכן ותידרשו ליותר מטיפול שיננית אחד.

הטריה - הסרה כירורגית של רקמה שניזוקה מעל פצע

במקרים מסוימים של דלקת חניכיים יתכן ותידרש הַטְרָיָה. זהו ניקיון עמוק שמבוצע מתחת לחניכיים במהלכו מסירים בקטריות משורש השן. לפני התחלת הטיפול צריך להרדים חלקית את המקום. יתכן והמטופל יחווה כאב ואי נוחות למשך 48 שעות לאחר הטיפול. במקרים של דלקת חניכיים חמורה או ANUG יידרש טיפול נוסף כמו ניתוח חניכיים, יהיו מקרים בו תעקר במידת הצורך השן הנגועה. הרופא יוכל לעדכן את המטופל על תהליך הטיפול הדרוש וכיצד הוא מתבצע ובמידת הצורך להפנות אותו למומחה לחניכיים.