עצם הלסת היא העוגן להתקנת שתלים דנטליים. כדי שנוכל לעבור השתלת שיניים צריך לאחוז את השתלים בעצם, הבעיה שמתעוררת אצל מטופלים רבים היא שאין מספיק עצם בלסת ולכן ללא השתלת עצם בשיניים לא תתאפשר התקנת שתלים.

אנשים שחוו אובדן שיניים ולא טיפלו בתופעה במהירות יסבלו לרוב מספיגת עצם, גם השנים לא עושות טוב לעצם שנעלמת, גם כאשר המטופל משתמש בשיניים תותבות להסרה או בתותבות שלמות במשך השנים, קטן נפחה של העצם ולכן השתלת עצם בפה היא אלטרנטיבה עבור מטופלים הזקוקים להשתלת שיניים אשר מסיבות שונות אין להם מספיק נפח עצם או שהעצם היא באיכות ירודה.

גורם משמעותי לאובדן עצם

ג׳ינג׳יביטיס היא מחלת חניכיים שניתן לטפל בה, אך במידה ולא עושים כן, היא מובילה לפרויודוטיטיס שבו החניכיים ניתקות מהשיניים ומשאירות חלל לאחסון של פלקות (רובד) בקטריה, וגורמות להרעה במצב עצם הלסת ולאבדן שיניים. אנשים אשר נושאים את האפיונים הללו אינם יכולים להיות מועמדים להשתלות.

כיום קיימת אפשרות להשתיל עצם באזורים הנחוצים, הדבר יאפשר לאחר מכן להניח שתלי שיניים אצל אנשים עם עצם שניזוקה, שנשחקה, או עם עצם דקה, על מנת לשקם את המבנה הפיזי והתפקודי. התהליך הכירורגי מאפשר הנחת עצם במקום זו שאבדה, או בעצם לקויה עם חומר תחליפי.

כיצד מתבצעת השתלת עצם בשיניים?

השתלת עצם בפה היא הליך כירורגי שבו חושף המנתח (לרוב פריודונט או מומחה פה ולסת) את העצם של הלסת, מחדיר עצם חדשה מסוגים שונים (ראה על סוגי עצם בהמשך) ולאחר מכן סוגר את אזור הניתוח בתפרים. ברוב המקרים הניתוח מבוצע בהרדמה מקומית, אורך כשעה וחייב להתבצע תחת סטריליזציה גבוה במיוחד בדומה לניתוח השתלות שיניים וזאת בכדי להקטין את הסיכוי לזיהומים באזור ההשתלה.

בימים הראשונים לאחר הניתוח יש תחושה של ״פירורים בפה״, זה חולף תוך כשבוע, המקום הופך לפחות רגיש ומתחילה תקופת ההחלמה וקליטת ובניית העצם מחדש שאורכת כארבעה עד 10 חודשים (בהתאם לעצם שהושתלה) לאחריה ניתן להניח בהליך כירורגי נוסף את השתלים. ניתן במצבים מסוימים לבצע השתלת עצם ויחד איתה להניח שתלים, שאלו את הרופא האם המצב הזה מתאים עבורכם, בכל אופן הקביעה כיצד ההליך יתבצע צריכה להיבדק ולעבור תכנון קפדני.

מקור העצם להשתלה

החומר להשתלה יכול להגיע ממקורות שונים, מגוף המטופל עצמו, אך מעצם שונה ממקום אחר בגוף (צלעות, אגן וכד׳). ממקור אחר כמו מן החי (שור), או ממקורות שאינם אורגניים, מקורות מינרליים או סינתטיים. מדובר בחומר אשר מחליף את העצם האבודה ושמשפיע לטובה על צמיחת העצם. האזור בו מושתלת העצם מתחזק עם צמיחה של עצם חדשה אשר יוצרת ראש גשר בין השתל והעצם של המטופל.

במשך הזמן, העצם החדשה באה במקום החומר שהושתל, ברוב המקרים (למעט במקרים של השתלה עצמית, כלומר מעצם תורמת בגוף המטופל), היא משמשת רק כמילוי לתמיכה זמנית. התהליך שנעשה הוא למעשה השראה של עצם או גירוי של צמיחת עצם. לאחר התהליך ניתן יהיה להניח שתלים היכן שקודם לכן לא היה הדבר אפשרי.

סוגים של שתלי עצם בפה

עצם אוטגנית (עצמי) - השתלת עצם אוטוגנית היא השיטה האידאלית להשתלת עצם בפה מבחינת פיזיולוגית בגלל שהשתל עצם מושג מהמטופל עצמו ויש לו את התאים החיים אשר מועברים ומונחים במקום אחר אצל אותו אדם. היתרונות של השתלה זו הם שהתהליך ההשראתי הוא מהיר יותר להשלמת יצירת העצם (Ossification), והוא לא רק שמחזק בצורה ביו-מכנית את העצם אלא מאיץ את התהליך של המבנה שמשתקם.

שתל אלוגני - מושג מאורגניזם שאינו מקושר באופן גנטי למושתל עצמו ומגיע ממקורות כמו בנק עצם אשר משיג את העצם ממתים שתרמו את גופם למדע. השתל האלוגני אינו מכיל תאים חיים ולכן הוא אינו יכול לייצר עצם, אך יש לו סוגים של פרוטאינים מורפו-גנטיים בעלי תכונות להשראת עצם.

שתל קסנוגני - עצמות אשר מושגות מבעלי חיים כמו פרה, סוס, או חזיר. בדרך כלל משיגים אותם בחלקיקים קטנים אשר מעובדים לצורות שונות. אחדים מהם שומרים על מרכיבים אורגניים ואחרים רק על החלק המינרלי. סוג זה של שתלים מספק רק תכונות של מוליכות עצם.

חומרים אלופלסטיים - אלו הם חומרים ממקור דומם והם בעלי סיכון רב יותר של דחייה מבחינת מצע העצם הקיימת. השימוש בהם יכול להיות מועיל אצל מטופלים אשר דוחים שתל אוטוגני או שתלים מאדם אחר ושתלים מבעלי חיים. קבוצת חומרים זאת נושאת תכונות של מוליכות עצם כמו הידרו-קסיפטיטה שהוא המרכיב הבסיסי של העצם והשן. מסיבה זו, החומרים על בסיס הידרו-קסיפטיטה אינם גורמים לתגובות חיסוניות בעלות ערך משמעותי כאשר משתילים אותם על מצע ״מקבל״.

גורמים לסחיפת עצם ועצות שימושיות

השיניים הטבעיות שנמצאות על עצמות הלסת, הם העמודים אשר תומכים את העצם שנמצאת מסביב לשורש. קיים סוג של תהליך מחזורי שבו העצם תומכת את השן ובאותה מידה מאפשרת את התפקוד שלה, השורש הוא זה שמתחזק את כמות העצם המספיקה לשם כך, ואותו הדבר מתרחש כאשר שתלי השיניים באים במקום שורש השן הטבעית. כדי לשמור על כמות ואיכות עצם חשוב לשמור על בריאות הפה, לטפל בקפדנות בריקבון, לטפל בשיניים כאשר צריכים טיפול שורש, להישמר מפני מחלות חניכיים ולבצע ניקוי שיניים תקופתי.

כאשר לא נותרת כבר ברירה חוץ מאשר עקירת השן, המקום בו היה השורש שנעקר יהיה מושפע מאיבוד עצם. אבדן עצם מסוג זה נקרא סחיפת עצם. סחיפת עצם תלך ותחמיר עם הזמן ואף תגבר גם כאשר מרכיבים שיניים תותבות אשר מפעילות לחץ על העצם ומפחיתות אותו. כדי למנוע סחיפת עצם רצוי לא לחכות זמן רב ולשקם את השן כאשר כבר מניחים שתל שיניים אשר ישמור על כמות עצם מסביבו. גורם נוסף לסחיפת עצם הוא טראומה או שבר של הלסת, אשר גורמים לפגם בעצם. גם מפגע מסוג זה אפשר גם לשפר ע״י השתלת עצם.

שיטות להצמחת עצם בלסת

ישנן מספר שיטות אשר בסופו של דבר יגרמו לצמיחה של עצם, בחירת השיטה תהיה תלויה בכמות העצם לשיקום, בצורה של העצם שיש לייצר, המקום היכן שחסרה העצם בתוך הפה, בתוצאות האסתטיות הכרוכות לשם כך ובגודל של השתל שרוצים להניח. כדי לקבוע מהי השיטה שרוצים להשתמש, יש לערוך בדיקות מקיפות הכוללות צילום פנורמי, טומוגרפיה והערכה מקצועית פעילה.

כדי לשמר את כמות העצם לאחר עקירת שן אפשר לבצע מילוי עצם או השתלה, שהם יכולים להיות מסוגים שונים (עצמי, סינתטי, אלופלסטי, אלוגני, קסנוגנטי וכד׳) חומרים אלו באים כדי למלא חלל ריק שהשאירה שורש השן מתחת לחניכיים ובכך לדרבן את הצמיחה של עצם חדשה. משתמשים בהשתלת עצם בלסת כדי להקל על תהליך מוליכות העצם, כלומר כדי לשמור על נפח אשר יחדור אל העצם וישקם את עצמו. Osteogenesis היא היכולת של השתל עצמו לייצר רקמות עצם בגלל שהוא מכיל תאים חיים של הרקמות הללו.

השראת עצם היא התכונה שיש לשתל כדי להשרות במקום בו הוא הושתל, היווצרות העצם תחל מתאים ראשוניים שנמצאים בחומר אשר מקבלים בברכה את הפרוטאינים של השתל, במשך תהליך המוליכות (Osteoinduction), השתל מתנהג כמו רחם אם ומאפשר לאורגניזם לייצר עצם, זהו תהליך מקביל של ספיגת השתל ותחליף של רקמות עצם מחודש הנוטים לנדידה והתרבות תאית.

מדידת צפיפות העצם

לא כל מטופל שמועמד להשתלת שיניים צריך לעבור השתלת עצם, על מנת להעריך את איכות וצפיפות העצם ישנן שיטות מדידה שונות כפי שמתואר בהמשך, המדידה היא קריטית עבור המטופל שכן על סמך הבדיקה רופא השיניים יוכל לקבוע את הגודל והגובה של העצם, פרמטרים חשובים במיוחד לקביעת מיקום השתל בלסת המשפיעים משמעותית על הצלחת ההליך.

הערכת עצם יחסית - כאשר הרופא משתמש בטומוגרפיה דנטלית, רדיוגרפיית פה, רדיוגרפיה פנורמית, ורדיוגרפיה של צדודית עצמות הפנים. רדיוגרפיות אופקיות-אלכסוניות ללסת גם הן נחשבות בהערכה של צפיפות עצם יחסית. הערכת צפיפות עצם ייחודית - זהו סוג של הערכת עצם כאשר משתמשים במערכות דיגיטליות ישירות ועקיפות למדידת מסת עצם. צפיפות העצם נחשבת גם לאיכות עצם ויש לה דרגות דירוג שונות אשר העיקריות שבהם הן:

איכות 1 (d1) - דירוג זה הוא כאשר הלסת של המטופל, הדחיסות של העצם נמצאת בצורה הומוגנית, זוהי איכות עצם טובה ביותר כדי להניח עליה שתל שיניים.

איכות 2 (d2) - האיכות של עצם הלסת הוא של רקמות ספוג צפופות, עטופות בשכבה גסה של עצם קְלִפָּתִי צפוף. זהו מצב הנחשב לאידאלי להנחת שתלים דנטליים.

איכות 3 (d3) - סוג זה של צפיפות עצם הוא כאשר קיימת רקמת עצם טרברקולרי צפופה עם עמידות מועטה אשר מוקפת בשכבה דקה של קליפת עצם צפופה, כלומר, סוג עצם זה היא בעלת איכות ירודה לשתלי שיניים ולכן עליך לעבור השתלת עצם בלסת על מנת להתקין שתלים.

איכות 4 (d4) - העצם הטברקולרי או הספוגי היא בעלת צפיפות נמוכה ומוקפת בשכבה דקה של עצם צפופה.

איכות עצם הלסת, ספוגית וצפופה, מוקפת בשכבה עבה של עצם קליפתי, נחשבת לעצם האידאלית להנחת שתלים בשיניים. ישנם תהליכים רפואיים שונים אשר באים לפתור את הבעיה של צפיפות העצם אצל מטופלים להשתלה, הרופא המומחה יקבע את השיטה הטובה ביותר או התהליך לפי כל מקרה לגופו.