חור בשן הוא אחד מבין הזיהומים הנפוצים ביותר בעולם. התהוות החור בשן אינה נראית לעין בשלביה הראשונים, אולם לאחר המסת שכבות השן באמצעות החומצה שמפרישים מיליוני החיידקים שנמצאים בפה ניתן לראות גם בעין את הנזק שנגרם לשן. תוכלו להבחין בעששת ובשיניים רקובות בשלבים מתקדמים של החור שגדל מיום ליום עד למצב שבו השן תיהרס לחלוטין.

חשוב להדגיש שלא כל פגיעה בשן גורמת לחור ויש הבדל בין פגיעה קלה באמייל, שהוא החלק החזק ביותר במבנה השן שעוטף את כותרת השן (מכונה גם זגוגית השן) ושאינו מצריך בדרך כלל טיפול למעט ניקיון שיניים במרפאה, לבין חור בדנטין שהוא החלק שנמצא מתחת לזגוגית שמצריך סתימה קטנה במקרים בהם החור קטן, כאשר החור גדול יותר יש לבצע סתימה רחבה וכאשר החור סמוך למוך השן יש לבצע סתימה עמוקה ביחד עם כיפוי מוך (עקיף או ישיר שמבוצע לרוב במצבים של ריקבון מתקדם בשן) שמונע טיפול שורש, ועד לפגיעה עמוקה יותר וחור גדול יותר שנוצר בחלק הפנימי ביותר של השן המכונה מוך השן.

חור במוך השן עשוי להוביל לכאב בלתי נסבל במקביל לדלקת בעצב. כאשר העששת מגיעה לתוך מוך השן היא מתפתחת במהירות וגורמת לדלקת במוך שמכונה פולפיטיס. הטיפול בשלב הזה בחור מצריך רופא שמבצע סתימות שורש או אנדודונט (מומחה לטיפולי שורש).

סיבות להיווצרות והתפתחות חור בשן

חורים בשיניים כתוצאה מבקטריה - בפה ישנם מיליוני בקטריות קטנות שניזונות מהאוכל שממנו ניזון האדם. הבקטריות מייצרות חומצה שמופרשת על השיניים, החומצה מכרסמת באטיות את ציפוי השן עד שנוצר החור בשן (החור עשוי להיווצר בכל אחת מהשיניים בהן: שן בינה, שן קדמית, שן טוחנת אחורית, שן חותכת, ניב וכדומה).

חור בשן כתוצאה מצריכת סוכרים – הבקטריות שנמצאות בפה ניזונות בעיקר מסוכרים שאותם אנו צורכים. לא כל סוכר טעים לבקטריה והיא “אוהבת” במיוחד את הגלוקוז והסוכרוז הנפוצים יותר (ממתקים, משקאות מוגזים ומתוקים כגון קוקה קולה) ופחות סוכרים מקבוצה שנקראת רב-סוכרים שזה למעשה פחמימות שמורכבות ממספר גדול של מולקולות חד-סוכרים. דוגמאות לרב-סוכרים שהבקטריה “לא אוהבת” הם למשל עמילן, תאית וגליקוגן. לפרק הזמן שהבקטריה נחשפת לסוכר והזמינות של הסוכר לבקטריות שנמצאות בפה יש תפקיד קריטי – כאשר החיבור בין השן לבקטריה הוא ארוך, הבקטריה מנצלת את הסוכר על פני זמן ממושך יותר כך שלבסוף היא מפרישה הרבה יותר חומצה שהורסת את מבנה השן וגורמת לחור.

כתר פגום או סתימה לקויה - סתימה ירודה או כתר פגום מאפשרים לפלאק לחדור למקומות שלא ניתן לנקות היטב הן ע”י צחצוח שיניים והן באמצעות העברת חוט דנטלי.

חור בשן בגלל היגיינת שיניים לקויה - צחצוח לא נכון ושאינו מסיר את הבקטריה, מאפשר את התפתחות והתרבות הבקטריה שהורסת את השיניים. גם תחזוקה לא נאותה של מברשת השיניים המהווה כר פורה לבקטריות עשויה לגרום להתפתחות עששת וחור בשן.

צריכת חומצות - אכילה או שתיית מזון חומצתי, עלולה לשחוק את האמייל ולגרום לחורים בשיניים. גם מיצי קיבה שמגיעים לחלל הפה, או אפילו הקאות אצל אנשים שסובלים מבולימיה, משפיעים לרעה על אמייל השן ועל הדנטין.

חורים בשיניים בגלל מחסור בפלואוריד - פלואוריד מחזק את אמייל השן (בעבר הזרימו במי הברז שלנו דרך חברת מקורות פלואוריד, לאחר מכן בהוראת יעל גרמן שרת הבריאות, הוספת הפלואור הופסקה ומספר שנים לאחר מכן היא חודשה, נכון להיום מוסיפים למים פלואור) ולכן מומלץ מאוד (כמובן במינון מתאים), מחסור בפלואוריד (כשלא מצחצחים למשל או כשלא עוברים טיפול בפלואור במרפאה) שהוא הגורם מספר אחת שמונע חור בשן ועששת הוא מסוכן לשיניים.

חשיפת פני השורש – נסיגת חניכיים חושפת את שורש השן שאינה מוגנת באמייל בשונה ממבנה השן, כתוצאה מכך, הדנטין שממנו עשוי שורש השן, מתמוסס במהירות רבה יותר מאשר האמייל במצבים בהם רמת ה- ph בפה גבוהה, כלומר, שחומצות חלשות שאינן משפיעות על האמייל עשויות כן לשחוק את שורש השן ולגרום לחורים בשיניים.

פגמים באמייל - כאשר סובלים מפגמים באמייל, השיניים יהיו פגיעות יותר לחורים, דוגמאות לכך הן אמייל שלא התגבש בצורה נכונה, פגמים מולדים כמו Amelogenesis imperfecta (פגם בהיווצרות האמייל) או פגמים אחרים באמייל שעשויים להיגרם לשן הקבועה כתוצאה מבקיעה במקומה של שן חלב שנעקרה או נשרה עקב אירוע טראומתי. . פה יבש - כאשר אין מספיק רוק בפה, תופעה המכונה בשם “פה יבש” או בלטינית קסרוסטומיה (Xerostomia), הסיכון להופעת חור בשן גדל שכן ידוע כי הרוק נלחם בחומצות. סובלים מהתופעה ברמת חומרה שונה מעל ל- 25% מהאוכלוסייה, בחלק מהמקרים הסינדרום חולף בעצמו תוך חודשים עד שנים ולעיתים התופעה נשארת לתמיד. כדי להגביר את כמות הרוק משתמשים בתרופות מרשם.

גנטיקת שיניים בעייתית - אנטומית השיניים שונה במידה רבה בין אנשים, ישנם כאלו שסובלים מרווחים וחריצים גדולים במשטחי המנשך שקשה לנקותם, אצל אחרים למשל האמייל לא מכסה לגמרי את כל השן. עסקינן בתופעות שנלווים אליהן כיסים בעיתיים שמקננות בהם בקטריות שגורמות לחורים בשיניים. גם מצב בו השיניים קטנות מהרגיל (Microdontia) ביחס לשיניים אחרות גורם לחור בשן שכן מאוד קשה לנקות שיניים שכאלה.

איך מונעים חור בשן?

ישנן מספר פעולות בסיסיות שאם תקפידו עליהן תוכלו למנוע חור בשן בהם טיפולים להסרת פלאק ואבנית, הטיפולים יכולים להיות כימיים (שטיפות פה) או מכאניים (ע”י צחצוח שיניים לאחר כל ארוחה). הימנעו ככל שניתן ממזון שמשופע בחד-סוכרים (סוכריות, משקאות קלים) וצרכו מזון שמכיל הרבה סידן (הסידן נמצא כמובן במוצרי החלב אולם לא רק!) וירקות.

הפעולה שנחשבת לחשובה ביותר ובעיקר אצל ילדים היא שימוש בפלואור שמגן על השיניים מפני הבקטריות שמפיקות חומצה פָּתוֹגֶנִית שהורסת את מבנה השן. הפלואוריד מחזק את השן וגורם לה להיות עמידה מפני עששת (עד רמה מסוימת כמובן) ולכן שאלו את רופא השיניים שלכם על טיפול שנקרא פלואוריזציה (כפות פלואור שמקובל מאוד לבצע בילדים אחת לתקופה של חצי שנה). המלצה שתמיד נכונה היא לבקר אחת לפרק זמן של חצי שנה אצל רופא השיניים על מנת שזה יאתר מפגעים וליקויים בשיניים וגם כדי למנוע התפתחות של חורים בשיניים.